השאלות השכיחות ביותר הנשאלות בנושא התערבות תזונתית בטיפול באוטיזם ובעיות התפתחותיות אחרות.  (דיאטה נטולת גלוטן וחלב)

נכתב על-ידי קארן סרוסי, מחברת הספר "פתירת התעלומה של אוטיזם ו-PDD, סיפורה של אם על מחקר וגילוי".

שימו לב- האמור במסמך זה אינו בא במקום בדיקה רפואית.

לפני כל שינוי בתזונת ילדכם, היועצו ברופא מוסמך.

 

ש: איני חושב שלילדי יש אלרגיות או שאלרגיות גורמות לאוטיזם. למה שאתחיל למנוע ממנו סוגים של מזון?

ת: למרות שהורים מדווחים על קשר בין אוטיזם לתזונה מזה עשרות שנים, קיימים מחקרים שמספרם עולה המצביעים על מזונות מסויימים המשפיעים על המוחות המתפתחים של ילדים מסוימים וגורמים להתנהגויות אוטיסטיות. הסיבה לכך אינה נעוצה באלרגיות, אלא שלפחות תת קבוצה אחת של ילדים אינה מסוגלת לפרק כהלכה חלבונים מסוימים.

ש: מה קורה כשהם מקבלים חלבונים אלה?

ת: חוקרים באנגליה, נורוגיה ואוניברסיטת פלורידה מצאו  כי פפטיד (תוצר מורכב המתקבל בשלב מוקדם של פירוק החלבונים) בעל פעילות אופייטית נמצא בשתן של ילדים אוטיסטים באחוזים גבוהים. האופייט הוא סם, כמו מורפין המשפיע על הפעילות המוחית. ממצאים אלה אושרו לאחרונה על ידי חוקרים במעבדות "ג'ונסון וג'ונסון קליניקה אבחונית ישירה".

ש: אילו חלבונים גורמים לבעיה?

ת: מסתבר כי החלבונים הפוגעים הם בעיקר הדיבקית, "גלוטן", (החלבון שנמצא בחיטה, שיבולת שועל, שיפון ושעורה) והגבינין, "קזאין" (חלבון החלב).

ש: אבל מוצרים אלה הם המאכלים היחידים שבני מסכים לאכול. התזונה שלו מורכבת כולה מחלב, גבינה, דגנים, איטריות, ולחם. אם אמנע אותם ממנו, אני חושש שהוא יגוע ברעב.

ת: יתכן וישנן סיבות טובות לכך שבנך "מוגבל" למזונות  אלה. אופייט, כמו אופיום, הוא סם מאוד ממכר. יתכן והוא  מכור למאכלים המכילים את החלבונים הפוגעים בו. אם כי נידמה כי בנך ירעב אם תמנע ממנו מאכלים אלה, הורים רבים מדווחים שאחרי תגובת "נסיגה/גמילה" ראשונית, ילדיהם מוכנים לאכול גם מאכלים אחרים. כעבור מספר שבועות, מפתיעים הילדים את הוריהם על ידי הרחבת טווח המאכלים שהם אוכלים.

ש: איך יקבל בני סידן אם יפסיק לשתות חלב?

ת: ילדים בגילאי שנה עד עשר זקוקים ל 800-1000 מג' סידן ביום. סידן נמצא בחלב סויה, חלב אורז וחלב תפוחי אדמה. קיימות טבליות סידן ותוספות סידן הבאות בצורות שונות.  הוועצו ברופא  או במוכר בחנות טבע כדי לקבוע את משלימי התזונה המתאימים לילדך. 

ש: האם דיאטה זו יקרה?

ת: אמנם מוצרים נטולי גלוטן יקרים יותר מאלה שאתם רגילים לקנות, אך אם קונים אותם בכמויות גדולות (בסיטונאות), מחירם זול יותר.  הורים שונים דיווחו שילדיהם היו שותים כ-4 ליטר חלב פרה ביום ויותר.

ש: האין חלב חיוני לבריאות הילדים?

ת: כולנו גדלנו על האמונה כי עלינו להלעיט את ילדינו בכמה שיותר חלב פרה. למעשה, החלב הוא מזון שמגזימים בערכו. כיום יש הוכחות כי הורמון מסוים בחלב מונע את עיכול הסידן בגוף.

שימו לב. יש למנוע מהילד את כל מאכלי החלב. קראו את תויות המוצרים. מוצרים כגון לחם וטונה מכילים לפעמים גבינין (קזאין). אפילו גבינת סויה עלולה להכיל קזאין.

ש: הסרת המאכלים המכילים גלוטן נראה לי כמשימה קשה מידי (חיטה, שיבולת שועל, שיפון, שעורה). אם אסיר את מאכלי החלב בלבד, האם הסרת מאכלי הגלוטן נחוצה מאוד?

ת: עליך להבין, עבור ילדים מסויימים, מאכלים אלה רעילים ומזיקים להתפתחותם המוחית. לחלקם, הסרת המאכלים המכילים גלוטן, חשובה יותר מהסרת המאכלים המכילים קזאין. לעולם לא היית מאכיל את ילדך רעל ביודעין, אך אם הוא שייך לקטגוריה זו של ילדים, זה בדיוק מה שאתה עושה.

ש: אני חושש מתגובת בני להסרת שני סוגי המזון. האם אפשר לבצע את הדבר במתינות, שלב אחר שלב?

ת: הורים רבים מציעים להסיר את מאכלי החלב, ובהדרגה להתקדם לתפריט נטול גלוטן. כדי להפטר ממאכלי הגלוטן ידרש יתר השקעה ומאמץ. רופאים מסויימים אכן ממליצים לבצע את תוכנית התזונה שלב אחר שלב על מנת לאפשר תעוד מדויק לתגובת הילד, ולהפחתת תגובות הגמילה. נראה כי המומחים מסכימים שחלבוני החיטה וחלבוני החלב דומים. אם הילד מגיב להסרת האחד, הרי שהוא, כנראה, רגיש גם לסוג השני.

ש: איך אדע אם בני מתאים לצורת טיפול זו?

ת: הדרך הטובה ביותר היא פשוט לנסות. תוצאת מעבדה תעזור לשכנע רופא, אך השיפור הברור במצב הילד ישכנע גם את ההורה הספקן ביותר. על התזונה להיות קפדנית. ילדים שניזונים מכמויות גדולות  של גלוטן וגבינין מראים שיפור תוך מספר ימים.  במיקרים בהם לא חל שיפור, גילו הורים מקורות גבינין וגלוטן ניסתרים שמנעו את השיפור. שינויים משמעותיים לטובה בקשר עין, חברותיות, ושפה מעידים על חשיבות הדיאטה.  שינויים ושיפורים נוספים יכולים להיות ביציאות (צואה נורמלית) ובדפוסי השינה.

ש: כאשר הפסקתי לתת לבני מאכלי חלב, הסתמן שיפור משמעותי במצבו. במקביל, התחיל לדרוש יותר מאכלי חיטה, אולי על מנת לפצות עצמו על אובדן האופייטים. האם אראה אותו שיפור משמעותי בהסירי את מאכלי הגלוטן?

ת: ילדים שאוכלים הרבה חיטה יראו שיפור עם הסרתה. יש ילדים המגיבים יותר להסרת הגבינין, ויש המגיבים יותר להסרת הגלוטן. לוקח לגלוטן זמן רב יותר לצאת ממערכות הגוף מאשר הגבינין. בדיקות שתן מראות כי לוקח לגבינין שלשה ימים לצאת מהגוף, ולגלוטן יכול לקחת עד שמונה חודשים בתנאי והילד נמצא בהשגחה קפדנית המונעת ממנו מאכלים המכילים את הגלוטן. אם אתם מבחינים בהדרדרות במצבו של הילד (סימני גמילה) – המשיכו בדיאטה! זהו סימן כמעט בטוח שמצב הילד ישתפר בטווח הארוך. אמנם, נדמה שמדובר בהמון עבודה עם תוצאה לא ברורה, אבל זה יכול להיות הצעד החשוב ביותר שאי פעם נקטתם למען ילדכם בכל חייו.

ש: המזונות היחידים ללא חלב או חיטה שילדי מוכן לאכול הינם צ'יפס וחטיפי עוף. האם הם "בסדר"?

ת: חטיפי עוף בדרך כלל מצופים קמח חיטה. צ'יפסים מסוימים מאובקים בקמח חיטה כדי למנוע שידבקו זה לזה. כדאי מאוד לשמור בדרך קבע במטבח גלויות מבוילות כדי לשלוח שאלות ליצרני המזון השונים לגבי המרכיבים המדויקים של מוצריהם.

הבעיה העיקרית באכילת צ'יפס מחוץ לבית, היא שיתכנו שאריות גלוטן בשמן מטיגון טבעות בצל ושאר מאכלי חיטה. הכנת צ'יפס ביתית היא הפיתרון המושלם. הסיבה שילדים  מתנגדים לפעמים לאכילתו, היא שיש להם יכולת נדירה לאתר גלוטן במזונם, אליו הם "מכורים". כיון שילדים אוהבים מלח, רצוי להמליח את הצ'יפס כדי לעשותו מפתה יותר.

ש: מה עוד מכיל גלוטן (דיבקית)?

ת: חיטה, שבולת שועל, שיפון, שעורה, כוסמת, סולת, לתת (שעורת שיכר, מאלט), עמילן וכמעט כל המאכלים המוכנים בחנויות- אפילו כאלה שלא מצוין זאת על אריזתם. קיים מידע רב על חוסר סבילות לגלוטן כתוצאה מבעיה הנגרמת ממחלת הצליאק.

ש: אחרי שהסרנו את מאכלי הגבינין והגלוטן, הבחנו שמאכלים אחרים דוגמת תפוחים, סויה, תירס, עגבניות, ובננות גורמים לילד לתגובות שלשול, גירויים, פריחה, האדמת לחיים ואוזניים. חשבתי שילדים אלו לא סובלים מאלרגיות!

ת: להרבה מהם יש אלרגיות, או סימפטומים הקשורים לאלרגיות כגון קדחת השחת, אסטמה ואכזמה. לפעמים אלרגיות המזון שלהם אינן "קלאסיות" ואי אפשר לאתרן בבדיקות עור.  במיקרים אלה, חלק אחר של המערכת החיסונית מעורב.

ש: אם כן, מזונות אלה לא קשורים לאוטיזם שלו וטובים לאכילה.

ת: לא ממש. מחקרים עדכניים מראים שבמקרים רבים, האוטיזם הוא תקלה במערכת החיסונית. הדבר גורם לחוסר יכולת פרוק קזאין וגלוטן. תופעה המכונה "תסמונת המעי הדולף" הנגרמת בגלל חוסר סבילות לגלוטן, מאפשרת למאכלים מסויימים להכנס לזרם הדם.  עם הסרת הגלוטן, אפשר להבחין ברגישות זו.

ש: נדמה שהמערכת החיסונית של ילדי חזקה. הוא חולה לעיתים נדירות בלבד.

ת: לא מדובר בתפקוד לקוי של המערכת החיסונית, אלא בהפרעה בתיפקודה. לרבים, (אם כי לא לכולם) יש הסטוריה של דלקות אוזניים ופליטות ריפלקס בתור תינוקות (כנראה קשור לחלב), שלשולים כרוניים, עצירות, או צואה רכה (כנראה רגישות לגלוטן).

לפעמים, הילדים האוטיסטים הם הבריאים ביותר במשפחה. במקרים אלה, הועלתה ההשערה שמערכת החיסון אגרסיבית (תוקפנית) מדי ובסופו של דבר "נלחמת" במערכת העצבים. ההשערה מסבירה את נוכחותם של נוגדני המיילין שבדמם של ילדים מסוימים, ומדוע לא משתפר האוטיזם שלהם למרות ההתערבות התזונתית.

ש: מהו הגורם לבעיה? האוטיזם שכיח היום יותר מבעבר.

ת: החוקרים אינם בטוחים, אך נראה כרגע שהרבה מיקרים נובעים מסיבות גנטיות או מהרעלה סביבתית יחד עם אירוע מקדים שמכביד על המערכת החיסונית כגון זריקות חיסון או וירוס. במקרים אחרים, נראה כי שימוש ממושך באנטיביוטיקה זירז  את תחילת המחלה.

ש: אם אי אפשר לתת לילד חיטה וחלב ומאכלים נוספים הגורמים אלרגיות, במה  אאכיל אותו?

ת: רוב הילדים "מסתדרים" עם עוף, כבש, דגים, תפוחי אדמה, אורז, חלבוני ביצים, גזר לבן, דבש, וסירופ מיפל. אגוזי מקדמיה ואגוזים לבנים אחרים גם לרוב נסבלים. אפשר לנסות תירס לבן, ענבים לבנים, אגסים, שעועית, סומסום (טחינה!). תמיד יש משהו לאכול- אפילו הילדים המפונקים ביותר מסכימים לאכול אורז סיני לבן וצ'יפס.

ש: איך אדע לאילו מזונות ילדי אלרגי?

ת: נסו את שיטת דיאטת האלמינציה (הסרת מזונות מסוימים): מנעו עגבניות (לדוגמה) מתפריטו, ואחרי כמה ימים תנו לו לאכול אותן. אם אתם מבחינים בסימפטומים פיסיים או התנהגותיים, ערכו את הניסוי שנית.  כאשר אתם  בטוחים שהוא אלרגי למזון זה, מנעו אותו ממנו.  השתדלו להיות שיטתיים כדי להיות בטוחים לפני פסילה סופית של מזון מסוים.

ש: אני ממילא מודאגת מהתזונה של ילדי, וה"אלרגיות" שלו גורמות לי לצמצם את תפריטו יותר ויותר. אם מיץ תפוחים ובננות הם הפירות היחידים מהם הוא ניזון, ומסתבר שיש לו תגובה אלרגית אליהם, כיצד יסתדר?

ת: פירות מכילים מים, סוכר, סיבים וויטמינים. עליך להשלים לו רכיבים אלה ממקורות אחרים.

ש: חשבתי ש"חמשת אבות המזון" הם כה חשובים!

ת: הם אכן חשובים לאדם הרגיל.  בדיוק כפי שאדם בעל תזונה בלתי מאוזנת יכול להשלים את החסר בצורה ניכרת בעזרת הוספת ויטמינים ומינרלים, כך גם ילדכם.

ש: אם כך, עלי להשלים לילדי את הויטמינים?

ת: בהחלט! מולטי ויטמין עם ברזל טוב כהתחלה. אפשר להזמין מולטיויטמינים ללא גלוטן מחנות למזונות טבעיים. ילדים אוטיסטים רבים חוו שיפור ניכר כתוצאה מתוספת הויטמין 6B ומגנזיום (שעוזרים בתפקוד מערכת העצבים).

ש: מה עוד צריך הילד?

ת: יש ששה דברים להם זקוק האדם ממזונו: חלבונים (וחומצות אמיניות), פחממות, שומנים, ויטמינים, ומינרלים (כולל ברזל וסידן). בנוסף, המזון מכיל מרכיבים כימיים מסויימים המסייעים במניעת מחלות.  לכן רצוי להועץ בתזונאי בנוגע לתוספות המזון להם זקוק הילד. ילדים שניזונו במשך שנה מעוף, שמן קנולה, תפוחי אדמה, אורז, משקאות מועשרים בסידן, ומולטיויטמין הראו תוצאות  מצויינות בבדיקות דם תזונתיות.

ש: איך אדע אם בני יגיב לדיאטה כזו?

ת: הרמז הגדול ביותר הוא אם ילדכם מגביל עצמו למאכלים מסויימים- בעיקר חלב וחיטה. זוהי התמכרות ביולוגית. ילדים אחרים שמגיבים לדיאטה, לא מגבילים את תפריטם, אלא אוכלים כמויות מזון גדולות או קטנות באופן קיצוני.  באכילה מוגזמת, הילד לא מזהה את מקור האופייטים המשפיעים עליו במזון, אבל מבין שאכילה גורמת לו להרגיש טוב. אכילה מועטה מעידה שמזונות רבים גורמים לילד להרגיש חולה. הורי הילדים האלה בדרך כלל חוששים מהגבלת תפריטם, אך אם מסופקים תחליפי מזון נאותים, יגיבו הילדים יפה.

חלק מהתגובות לחוסר סבילות למזון או למחסר בויטמינים הם: עור יבש מאוד, דרמטיטיס (מחלת עור), מיגרנות, התקפי צעקות, לחיים אדומות, אוזניים אדומות, פעילויות מעיים בלתי סדירות, עויתות, הרגלי שינה בלתי סדירים.

ש: שמעתי דיבורים רבים על הפיטריה - "קנדידה", אצל ילדים אוטיסטים.  במה מדובר?

ת: קנדידה, ופטריות שונות, חיות בגופנו בכמויות קטנות. משערים שאצל אנשים בעלי מערכת חיסונית המתפקדת בצורה לקויה, תשגשג הקנדידה במעיים ותגרום לבעיות רבות, הכוללות עייפות כרונית, כמיהה לסוכר, כאבי ראש, ובעיות התנהגותיות.

ש: איך נדע שכל זה נכון?

ת: לא ידענו, עד לאחרונה. ד"ר ויליאם שאו מקנזס מצא רמות גבוהות של פסולת הקנדידה בשתן של קבוצות שונות של אנשים בעלי ליקויים שונים, ביניהם אוטיסטים. את מאמרו הראשון בנושא פרסם ב-1995. כרגע הוא עוסק במחקר על השפעת תרפיה אנטי-פיטריתית על חומצות אורגניות בשתן של ילדים אוטיסטים. ניסוייו נערכים במעבדת גרייט פליינס ((Great Plains Labs, 001-913-341-8949  .

ש: האם הפטריה הזו גורמת לאוטיזם?

ת: יתכן והממצא הוא רק תוצר של התפקוד הלקוי במערכת החיסון האוטיסטית.  עם זאת, שימוש מוקדם באנטיביוטיקה יכול היה לעורר את האוטיזם אצל ילדים הנמצאים בקבוצות הסיכון.  משערים שהקנדידה מחמירה את המצב של "תסמונת המעי הדולף" המוביל לספיגת גלוטן וקזאין בדם לפני פרוקם המלא, כך שבמובנים רבים גורמת הקנדידה להתנהגויות אוטיסטיות. הורים לילדים הסובלים מ ADD\ADHD והורי ילדים אוטיסטים, מדווחים שהטיפול בקנדידה משפר את כושר הריכוז וההתנהגות אצל ילדיהם.

ש: מהי שיטת הטיפול בקנדידה?

ת: גישה אחת היא לבקש מהרופא שלכם מירשם של תרופה הנקראת ניסטטין.  זוהי תרופה נון – סיסטנית (לא מגיעה למחזור הדם) אנטי בקטריאלית.

כשהיא נלקחת דרך הפה, היא פועלת בקיבה ונלחמת בקנדידה.  תרופה זו נחשבת בטוחה למדי, אפילו כשנלקחת במשך חודשים רבים.  עבור ילד השוקל בין 11-16 ק"ג, בקשו מהרופא אבקת ניסטטין (125,000 יחידות לסמ"ק), או טיפות, ולהתחיל עם מיליגרם אחד 4 פעמים ביום.

"פרוביוטי" שונים כגון אסידופילוס, (הבקטריה הטבעית הנמצאת ביוגורט), הם לוחמים טובים בקנדידה וניתן להשיגם בחנויות טבע. כמה מאופני ההכנה של אסידופילוס מבוססים על חלב – ודאו לקבל תוספת מזון שאינה כזו! ביפידוס פעיל במשך זמן רב ויכול להועיל רבות.

ש: הפרוביוטים אינם "הבקטריה הטובה" ששמעתי עליה?

ת: כן הם מתחרים בקנדידה על האוכל שאתם אוכלים. הם הבקטריה ה"טובה". לתשומת לבך – אסידופילוס נעלם מהקיבה כשאתם לוקחים אנטיביוטיקה.

ש: האם זו הסיבה לכך שצריך לאכול יוגורט כשלוקחים אנטיביוטיקה?

ת: בדיוק! בשנות ה-50 כשאנטיביוטיקה הוכנסה לשימוש ציבורי, מדענים ידעו על בעית הקנדידה וציפו את הטבליות בניסטטין. לאחר שנים החליט ארגון הרופאים הלאומי ששתי התרופות צריכות להיות מופרדות.

ש: בתה של חברתי ניסתה ניסטטין שגרם לה להקיא, מדוע הוא גורם לתופעה זו?

ת: הילדה אולי התנסתה בתגובת "תמותה" של הקנדידה. כאשר הקנדידה מתה, היא משחררת רעלנים למחזור הדם, דבר שיכול לגרום לבחילות, הקאות ושלשולים.  במקרה ספציפי זה, נראה לי שחברתך צריכה לעבור למינון קטן יותר בהוועצות עם הרופא המטפל.

ש: הרופאה שלי לא שמעה על כל זה והיא מאוד ספקנית. אני חוששת לומר לה שאני שוקלת לנסות את השיטה.

ת: חשדנות היא דבר טוב לרופא או למדען. למרות זאת, כיוון שקיים מידע מוקדם שתומך בהתערבות הבטוחה והלא פולשנית הזו, זהו תפקידך ל"ידע" אותה ולהסביר שאת רצינית ולבקש את תמיכתה. לרופא עדיף לחכות עד שכל המידע מפורסם בכתב עת רשמי לפני שיקבע טיפול. להורה, זה הגיוני לרצות לעזור לילדו מבלי לחכות שכל התוצאות של המחקר יתפרסמו.  כיון טיפול זה אינו כולל תוספות בלתי רגילות, תרופות פולשניות או טיפולים יקרים, רופאתך אמורה להיות תומכת.  הסבירי שאת רוצה לנסות את הטיפול לכמה שבועות, והסכימי להיות אובייקטיבית בקשר לאיסוף המידע על התקדמות ילדך בזמן שהוא נתון לטיפול זה.

ש: איפה אוכל למצוא תמיכה?

ת: ייתכן שהורים אחרים בסביבה מודעים כבר לצורת טיפול זו. תוכלו לפנות לארגוני התמיכה לאוטיסטים ולספר להם על טיפול הדיאטה, או הקימו קבוצה בעצמכם. כמו-כן, קיימות קבוצות תמיכה רבות באינטרנט לטיפול רפואי באוטיזם.  בישראל ניתן לקבל תמיכה ומידע בנושא מעמותת תומי 6437398-03.  כמוכן באינטרנט:

gfcfdiet

autismndi

tomi